• עמותת נח למען בעלי חיים

מסירה לאימוץ של כלבים וחתולים – שמירה על רווחת בעל החיים שנמסר

Updated: Mar 10

חילצתם גור חתולים במצוקה ממכסה מנוע, כלב משוטט בגשם בטיול בצפון או באילת, טיפלתם, שיקמתם, חיסנתם, ליטפתם וחיבקתם, ואפילו נתתם לגור יונק בקבוק במשך מספר שבועות בכל שעות היום והלילה. היה לכם ברור מראש כי לא תוכלו לקלוט את בעל החיים המתוק לביתכם המלא גם כך עד אפס מקום, או מלכתחילה קלטתם את בעל החיים לבית מחסה של עמותה או העברתם אותו למכלאה העירונית שם אתם מתנדבים או עובדים.

ועכשיו הגיעה העת - למצוא לבעל החיים בית מאמץ חם ואוהב לכל החיים.

עלינו, העמותות והפעילים, חלה החובה לדאוג לרווחת בעל החיים אותו אנו מוסרים לאימוץ. ראשית, למצוא לו בית שיקח על עצמו התחייבות ארוכת טווח לטפל בו ולבלות עמו במשך שארית חייו. אולם בכך לא תמה משימתנו. עלינו לוודא כי ההתחייבות הזו מיושמת הלכה למעשה, כי בעל החיים מטופל וכי אכן דואגים לו כפי שנדרש וכפי שסוכם, על פני זמן. אם מתגלה שזה לא המצב – לדאוג לבעל החיים ואם יש צורך להשיבו בחזרה לחזקתינו.



איך דואגים לרווחת בעל החיים אשר נמסר לאימוץ?


הליך האימוץ מורכב מ- 4 שלבים עיקריים:


(א) בדיקות טרום אימוץ – מי היא המשפחה המאמצת, האם מדובר באנשים נאמנים ומסורים, אחראים ואמינים שיספקו בית חם, יציב ואוהב לכל החיים? שלב זה כולל שאלונים, ראיון, בדיקות רקע.


(ב) הליך האימוץ עצמו - שלב זה כולל חתימה על חוזה בכתב ונספחים.

(ג) מעקב לאחר האימוץ - קבלת תמונות וסרטונים, מסמכים רפואיים, אסמכתאות על ביצוע חיסונים, עיקור או סירוס, מעקב שנתי ודו שנתי.


(ד) במידת הצורך, אכיפת החוזה באמצעים משפטיים (כגון מכתבי התראה) ובאמצעות פניה לבית המשפט.


בדיקות לפני האימוץ

לפני שאנו מוסרים בעל חיים לאדם זר חשוב כי נבצע מספר בדיקות מקדימות כדי לתהות על קנקנו. מטרת הבדיקות היא לתת בידינו תמונה כלשהי אודות המועמד, ממנה נוכל להסיק מסקנות כגון יכולותיו, כישוריו, רצינותו, בכל הנוגע לטיפול בבעל החיים ואמינותו.


א. מיהו המאמץ הפוטנציאלי – כיום עם גוגל וקיום הרשתות החברתיות, ניתן להזין את שמו של המועמד לאימוץ, או מספר טלפון, או דוא"ל שלו ולבדוק מה עולה לנו, האם אין דגלים אדומים בקשר לעברו (נטישה, הזנחה, טיפול לקוי, אלימות, אמירות בעיתיות, חוסר אחריות, עסק או מגורים המצריכים כלב שמירה ועוד). חשוב לבדוק את עמוד הפייסבוק או אינסטגרם או טיקטוק של המועמד, פסקי דין במאגרים משפטיים, כתבות, ביקורות וכיוב'. ככל שיש לנו קשר לפעילים, לעמותות אשר מוסרות בע"ח לאימוץ או למכלאות עירוניות, לבדוק האם מדובר באדם המוכר שם לטוב או לרע, לבדוק בקבוצות ווטסאפ ופייסבוק ייעודיות שעוסקות ב'למי אין למסור בעלי חיים'.


ב. שאלון - כולל סגנון חיים, תוכניות לטווח קצר ולטווח ארוך (מעבר דירה, נישואין, ילודה, רלוקיישן, לימודים ועוד), גידול בעלי חיים בעבר ומה עלה בגורלם, השבת בעלי חיים בעבר (גניבה, אובדן, פציעות ומחלות) והצגת שאלות העוסקות במקרי קיצון למשל במקרים של מוות / מחלה קשה של הבעלים, צורך לטיפול יקר לחיה ועוד.

ג. ראיון - האם יש למאמץ את הזמן והכסף הכרוכים בטיפול נכון בבעל חיים? לרכוש לו מזון ואביזרים? לשלם עבור טיפול ווטרינרי שוטף ובעת חירום, עבור עיקור, פרעוש, תילוע, תולעת הפארק (לכלבים) וחיסונים? לשלם על אילוף במידת הצורך? האם יש למאמץ את הסבלנות לטפל בבעל החיים ולעבוד עמו על בעיות התנהגות במידת הצורך? האם יש מי שיכול לטפל בחיה במקרה של היעדרות המאמץ? מה יקרה לבעל החיים אם ילך לעולמו? זכרו בין רצוי למצוי, למשל כלב אנרגטי וחרדתי לא מתאים לכל אחד.


ראיונות טלפוניים או בזום בימי קורונה אינם יכולים להוות תחלף לראיון פיזי אלא רק כאמצעי סינון ראשוני.


ד. שיחות עם ממליצים למשל עם הוטרינר המטפל שטיפל בבע"ח הקודם, דוגווקר, שכנים.


ו. ביקור בית – חשוב להגיע לבית המועמד טרם האימוץ וזאת משלוש סיבות עיקריות: בדיקה האם למועמד יש מה להסתיר? בדיקה האם הבית מתאים לבעל החיים או שאולי ישנן סכנות שונות כגון קומה גבוהה עם חלונות ללא רישות? ואחרון חביב, זיהוי וודאי של כתובת בפועל של המועמד, במידת הצורך ונדרש להשיב את החיה לחזקתנו.


אז מה שואלים?

חשוב לבדוק עם המאמץ מהן התוכניות שלו לטווח ארוך, לעתיד (חתונה, ילודה, מעבר דירה, לימודים, בארץ או בחו"ל וכיוב') ולבדוק איך הדברים ישתלבו עם האימוץ. חשוב להציף מצבי קיצון (אבטלה, מחלה, ניתוח בעלויות גבוהות וכיוב') וכן להציג מצבי יום יום (נסיעה לחופשה, ימי עבודה ארוכים וכיוב') על מנת לבחון את הרצון והיכולת של המאמץ להתמודד עם מצבי קיצון שונים הקשורים בו או בבעה"ח וכן בכל הנוגע לטיפול השוטף. בנוסף יש לבדוק האם בעל החיים הספציפי עתיד להשתלב באורחות חייו של המועמד על מנת לבצע התאמה בין בע"ח למאמץ (כך למשל גורים וילדים - שיכולים להציק לבעה"ח או להפצע ממנו). האם המועמד יכול לטפל בבעל החיים כלכלית? פיזית? האם יש לו זמן לטפל בבעה"ח? ניסיון קודם? חשוב גם להסביר למאמץ, בהקשר זה, את החקיקה בתחום צער בעלי חיים, למשל חובת מתן טיפול רפואי, אחריות לנשיכה או פציעה של צד ג', איסור פגיעה בבע"ח אחרים, איסור נטישה.

כמובן כי המאמץ האידיאלי הינו כזה שאוהב בעלי חיים, גידל בעבר בעל חיים (כל מעגל החיים), יש לו מרחב המאפשר לו לגדל בעל חיים, בעל אמצעים לגדל בעל חיים, מכיר את הקשיים בגידול בעל חיים ופנוי לגדל בעל חיים.

צריך לבדוק שאין כל מגבלה החלה על המאמץ (עפ"י כל דין/הסכם) בכל הנוגע להחזקת בעה"ח ולאימוצו ובין היתר חוזה השכירות שלו אינו מגביל אותו מלהחזיק בעל חיים בדירה. חשוב לבדוק כי המועמד כשיר לקבל החלטה בעצמו ובגיר.

במידה ומדובר במשפחה, על כל בני משפחה להגיע יחד, לאחר ששקלו בקפידה את ההתחייבויות ארוכות הטווח. חשוב כי ההחלטה לאמץ וההסכמה לתנאי חוזה האימוץ תתקבל פה אחד ותעשה ביחד עם כל מי שחי בבית.


כמו כן, עליך ועל המאמץ להכיר את הדין המסדיר את נושא החזקת בעל חיים, למשל רישוי שנתי לכלבים, חיסוני כלבת, הולכה ברצועה וכיוב'.

בראיון חשוב לשמוע מהמועמד מידע מעבר לזה הקיים בשאלון בכתב. שאלו שאלות, פתוחות וסגורות, נסו להמעיט בדיבור ולהרבות בהקשה, שתקו ככל שניתן, נסו לזהות מהי המוטיבציה של המועמד לאמץ את בעה"ח.

לא רק שואלים אלא גם מספרים ועונים על שאלות שיש למועמד – חשוב למסור את מלוא המידע המצוי בידינו לגבי בעל החיים, לבצע גילוי נאות ולפעול בתום לב, הכל כדי לייצר התאמת ציפיות בין הצדדים אשר יהיה בה למנוע אכזבה, חוסר יכולת להתמודד וגרימת טראומה מיותרת לבעל החיים, שמקורה בהעברה מבית לבית במקרה של אי התאמה. חשוב לוודא כי יש הבנה במה כרוך גידול בעל חיים בכלל והספציפי בפרט.

חשוב להתאים בין בעל החיים למועמד, ככה המועמד יקבל לא בהכרח מה שהוא רוצה אלא מה שהוא צריך ומה שהוא מסוגל לטפל בו.

בסופו של דבר, בקבלת החלטה האם לתת למאמץ את בעל החיים, סמכו על האינטואיציות שלכם! אולם עצרו לנתח את התחושות שלכם וממה הן נובעות. כך למשל כמו שאנו לא מייחסים לאדם מסוים תכונות אטרקטיביות בשל עיסוקו (למשל טייס, רופא, מדען), אלא משתדלים לראות את התמונה המלאה של מגוון תכונות וקריטריונים הנדרשים לאימוץ.


חוזה אימוץ

בשעה טובה, בדקנו והמועמד עונה על כל הציפיות, כעת הגיע שלב של חתימה על החוזה.


סוג החוזה

חוזי אימוץ נחלקים למספר סוגים ובעיקר: לחוזי אימוץ במסגרתם נשמרות זכויות מסוימות לטובת המוסר, וחוזי אימוץ במסגרתן מועברות מלוא הזכויות בבעה"ח למאמץ. סוגי חוזים אלה יכולים לבוא לידי ביטוי באופנים שונים, כך למשל:

מחוזה אומנה לחוזה אימוץ – במסגרת זו מקבל המועמד את בעל החיים לחזקתו בשלב הראשון במסגרת חוזית בו משמש המועמד כבית אומנה לבעל החיים. באופן זה נשמרות הזכויות הקנייניות של המוסר לפרק זמן מוגדר, שלאחריו, בשלב השני, חותם המועמד על חוזה אימוץ, במסגרתו מועברות אליו הזכויות הקנייניות בבעל החיים.

חוזה חכירה - כך למשל נוהגת עמותת Companion Animal Network ) CAN) בארה"ב. במסגרת זו בעל החיים מוחכר למחזיק בתשלום חד פעמי בסך 35$, כאשר המחזיק יכול להשיב את בעה"ח לידי העמותה, בכל שלב שהוא, זאת לאחר מתן הודעה מוקדמת של 90 ימים מראש. הפרת התנאים מזכה את העמותה בפיצוי מוסכם של 1,500$. בתביעה שהגישה העמותה בנושא הפרת החוזה, פסק בית המשפט העליון של ניו יורק נגד הבעלים של הכלבה קו, אשר ניסתה להשיבה לעמותה ללא התראה מוקדמת של 90 ימים ואז המיתה אותה בטענות שווא שהכלבה תקפה, כי לא רצתה לשלם את הפיצוי המוסכם לעמותה אותו היה עליה לשלם.

בחו"ל קיימות עמותות שונות שלא מעבירות כלל את הבעלות בבעל החיים, ואחרות משתמשות בחוזים שלא קובעים במפורש שהבעלות מועברת.

אנו בעמותת 'נח' מאמינים כי לטובת בעל החיים ורווחתו גם אם מועברות מלוא הזכויות בבעה"ח למאמץ, חשוב לשמור, במסגרת חוזה האימוץ, על זכויות מסוימות למוסר, אשר תאפשרנה פיקוח, בקרה ומתן עזרה לבעה"ח במקרה של מצוקה.



חוזה תמיד בכתב ולא בעל פה

חוזה אומנם תקף גם בעל פה אולם עשוי להיווצר קושי ראייתי להוכיח את עצם קיומו של החוזה ואת תנאיו, בעוד שבחוזה בכתב קושי זה אינו קיים. בחוזה בכתב אין צורך לבזבז זמן ומאמץ להוכיח את מה שסוכם היות והכל כתוב, באופן ברור, שחור על גבי לבן. חוזה בכתב מאפשר הכנסת סעיפים המכילים סנקציות ופיצוי מוסכם, מעקב אחר התחייבויות הפרוסות לטווח ארוך, והוא מייצר הרתעה ומחויבות רבים יותר.


מה חשוב לזכור במעמד החתימה על החוזה

• חשוב לצלם העתק של תעודת הזהות של המאמץ בצירוף ספח, למקרה של הפרת החוזה וכן על מנת שניתן יהיה לאתר את המאמץ במידת הצורך.

• למלא את הפרטים המלאים של הצדדים לחוזה - ת.ז., כתובת רשומה וכתובת בפועל, כתובת אימייל עדכנית, שם בפייסבוק, מספר טלפון נייד ונייח ומקום עבודה. כמה שיותר פרטים - ככה יותר טוב! ככה גם ניתן לאתר את המאמץ אם חלילה יעלם לאחר האימוץ.

• חשוב לקרוא את החוזה קריאה מדוקדקת לפני חתימה ולראות כי לא נשמט דבר מה וכי אין כל טעויות.

• חשוב לזכור לחתום על גבי כל עמוד ועמוד, בראשי תיבות ובעמוד האחרון חתימה מלאה. במידה ועורכים תיקון בכתב יד חשוב לחתום גם לידו. זאת כדי שאם חלילה יתקיימו הליכים משפטיים בין הצדדים לא יוכל המאמץ לטעון כי העמודים היו שונים או כי ההערות בכתב יד הוכנסו לאחר מועד החתימה וללא ידיעתו. חשוב כי המאמץ יחתום בפניכם על מנת למנוע חתימה על ידי צד לא קשור.


התאמה אישית של חוזה סטנדרטי

חשוב לשים לב, נוסח סטנדרטי לא תמיד עונה על כל הצרכים במקרים מיוחדים ולא תמיד מביא לידי ביטוי את ראיית עולמנו בכל הנוגע לגידול והחזקה של בעלי חיים.

האם אנו רוצים חוזה פשוט אשר מחייב בתנאים עיקריים וכלליים שעיקרם עיקור, סירוס, שמירה על הוראות החוק ואיסור להעביר את בעה"ח לידי צד ג'?

או שאנו רוצים לחייב את המאמץ בתנאים נוספים, ספציפיים יותר?

חשוב לקבל החלטה מבעוד מועד, כמה אנו רוצים להתערב בחיי היום יום של המאמץ ושל בעל החיים.

איך אתם רוצים או חושבים שנכון לבעל החיים להעביר את חייו?

איך אתם רוצים כי בעל החיים יחיה בבית המאמץ ?

האם מותר להשאיר את בעל החיים בחצר? ואם כן האם בכל תנאי מזג אוויר (סוער), לכל פרק זמן?

(במשך זמן רב) אילוף?

האם על ידי רשימת מאלפים שאתם תמציאו למאמץ?

האם בהתאם לשיטת אילוף אחת בלבד כך למשל אילוף חיובי בלבד ולא שלילי?


מה קורה במצב בו המציאות לא מאפשרת את יישום תנאי החוזה כאשר התנאים בחוזה אינם תואמים את המציאות המתפתחת ואת צרכיו הנוכחיים של בעה"ח, כך למשל:

בארצות הברית אימצה ננסי וויפל מאינלווי חתול מעמותת SAVE-A-PET. במסגרת חוזה האימוץ התחייבה ננסי כי החתול ישאר בתוך הבית, אולם למרות כי החתול היה מטופל וננסי ובעלה בית מצוין, הם אפשרו לחתול לצאת מעת לעת לטייל בחוץ. כעבור כמה שנים חזרו ננסי ובעלה לאותה העמותה בה אמצו את החתול, ובקשו לאמץ חתול נוסף, אולם הם סורבו לאור העובדה כי החתול שאמצו (ניומן) יוצא מהבית לסירוגין. בנוסף העמותה דרשה מננסי ובעלה להשיב לידם את החתול (ניומן). באחד הימים יצא ניומן לטייל ולא שב, ננסי ובעלה חשדו כי העמותה לקחה את החתול, והם אכן צדקו. החתול בילה 9 ימים בכלוב בעמותה, והועבר בחזרה לידיהם רק לאחר שננסי ובעלה פנו לבית המשפט. מהלך הדיון הושגה פשרה לפיה החתול יושב לידיהם אולם לא יצא עוד מהבית.


הגדרת בעל החיים בחוזה האימוץ

הגדירו במדויק את בעל החיים – גזע, סוג, תיאור מדויק, תאריך לידה/גיל משוער.

• רצוי לצרף תמונה לחוזה אשר תהיה חלק מהחוזה.

• האם בעל החיים מעוקר או מסורס? המלצה: ככל שניתן, אין למסור בעל חיים טרם שעבר עיקור או סירוס. במידה ונאלצתם למסור את בעל החיים טרם שעוקר או סורס קבעו בחוזה מועד משוער לעיקור או לסירוס עד תאריך מקסימלי מראש, ציינו גם: את זהות ופרטי הווטרינר המעקר, גבו תשלום מראש או קחו פקדון. הוסיפו סנקציה על הפרה, חשוב לזכור כי אנשים רבים, אף כאלה שמשאירים פקדון, לא מעקרים או מסרסים בסופו של יום את בעל החיים.

• בכל הנוגע לעמותות או מכלאות עירוניות קיים איסור למסור כלב או חתול שאינו מעוקר או מסורס למעט החריגים הקבועים בחוק (גור מתחת לארבעה חודשים, אמא מניקה, ועקב מצב בריאותי בהתאם לקביעה של ווטרינר בכתב). במקרה זה יש להחתים את המאמץ על התחייבות על גבי טופס מתאים (טופס 6 לתקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה שלא לצרכים חקלאים), תשס"ט-2009) כי עליו לבצע את העיקור או הסירוס תוך 60 ימים ממועד חלוף המניעה.

• האם בעל החיים משובב? אם כן, חשוב לציין את מספר השבב.

• האם לבעל החיים בעיות רפואיות שונות? האם הוא נוטל תרופות באופן קבוע? זקוק להליך רפואי? חשוב לציין את מלוא המידע הרפואי הקיים בקשר לגבי בעל החיים כולל היסטוריה רפואית.

• האם בעל החיים קיבל חיסונים? האם הוא צפוי לקבל חיסון/נים נוספים במועד מסוים? חשוב לציין בחוזה את מלוא החיסונים שקיבל בעל החיים, מועד מתן החיסון, ווטרינר מחסן וכל את המועד המדוייק בו יש לחסן את בעל החיים פעם נוספת ובאיזה חיסון.


נספחים לחוזה

יש מספר נספחים שחשוב להכין ולצרף לחוזה :

• מסמך המפרט את אופן הטיפול הרצוי והנכון בבעל החיים. זכרו תמיד כי אתם בעלי ידע וניסיון מיוחדים שאין אותו לאדם מן הישוב: מהו המזון שיש לתת לבעל החיים, כמות וסוג, מה הדרך הנכונה לבצע שינוי במזון של בעל החיים, האם יש כלבים או חתולים נוספים בבית ואם כן, מה הדרך הנכונה לדאוג לאקלום נכון ויצירת תקשורת טובה בין בעלי החיים שונים, גמילה מעשיית צרכים בבית, היכרות עם הבית החדש, קולר עם שם וטלפון, רחצה, ואפילו ביטוח.

• לעמותות - טפסים בהתאם לנהלי משרד החקלאות ובעיקר טופס התחייבות לבצע עיקור או סירוס לבעל החיים במידת הצורך, טופס התחייבות לביצוע חיסון כלבת או חיסון דחף לכלבת והתחייבות להביאו לבדיקה, ובקשה לרישיון להחזקת כלב.

• תמונה של בעל החיים.



שמירת העתק מהחוזה, הנספחים לו ומסמכים נוספים

• תיוק ושמירה של החוזה, שמירת טפסים (טופס פרטים אישיים, שאלון), עדכון מסמכים תמונות וסרטונים מהמאמץ

• תיקיות אישיות ממוחשבות, גיבוים.

• תיק מסודר חשוב בכלל גם לצורכי מעקב, ובפרט במידה ומגיעים להליכים משפטיים.

תנאים עיקריים בחוזה

• יש לפעול על פי דין (רישוי, איסור נטישה, איסור ניתוחים קוסמטיים וכיוב').


• בעל החיים יגור בבית המאמץ כחלק בלתי נפרד מהמשפחה. לא ישהה לבד ולא יתגורר בחצר, בחדרון, במרפסת או בכל מקום דומה במהותו ולא יהיה סגור בכלוב/קשור; יתגורר בתוך הבית, משוחרר בו ויזכה לחום ולאהבה. אם בחצר: הגדירו תנאים מדויקים.


• הצהרה של המאמץ כי לא הורשע בעבירות של אלימות או בעבירות של היזק או פגיעה בבעלי החיים ולא מתנהלים או התנהלו בעבר נגדו חקירות או משפטים בעניינים אלה.


• הוא יעקר/יסרס את בעה"ח. ככל שניתן - אין למסור בעל חיים לאימוץ שאינו מעוקר או מסורס.


• המאמץ יחסן את בעה"ח/יטפל בו בהתאם לתנאי החוזה, בהתאם לדין, בהתאם למקובל בבע"ח מסוגו, ובהתאם להנחיות ספציפיות.


• ידאג לבריאותו, ויספק לו, בתוך זמן סביר, טיפול רפואי הולם, לרבות טיפול רפואי שוטף, חיסונים שנתיים, תילוע (בכלבים-תולעת הפארק כל חודשיים/שלושה) וטיפול נגד קרציות ופרעושים, וטיפול רפואי בעת חירום לרבות בעקבות מחלה או פציעה חלילה, בהתאם לצרכיו.


• ידאג לכל מחסורו, לרווחתו הפיזית והנפשית, ובין היתר יספק לו תנאי מחייה ראויים ונאותים, מרחב פיזי המתאים לבעה"ח מסוגו ומגודלו, כלי אכילה ושתייה נקיים, אוכל ייעודי המתאים בהרכבו התזונתי, לפי גילו ומצבו הבריאותי, בתדירות ובכמות מספקת, זמין, וטרי (החלפת מזון-הנחיות), מים טריים נקיים וזמינים בכל עת, משחקים, חטיפים, אזור בטוח לשינה, טיפוח הפרווה, אהבה וליטופים.

• וידאג לו לכל דבר אחר לו הוא עשוי להזדקק מהלך ימי חייו כולל זקנתו ועד ליום מותו.


• חתולים - כדי למנוע סטרס, בריחה או נפילה חשוב שהמאמץ יאקלם את החתול בבית לפחות 3 שבועות באופן הבא: החל ממועד האימוץ שבוע בחדר סגור בבית עם חלון/ות ודלת/ות סגורים, לאחר מכן במשך שבועיים גישה ליתר חלקי הבית תוך הקפדה על סגירת כל הדלתות והחלונות בבית המאפשרים יציאה מחוץ לבית, ומניעה של כל גישה החוצה. המאמץ מתחייב לנהוג כך גם בכל פעם שיעבור דירה. רישות החלונות והפתחים בבית? דירת גג? חצר?


• המאמץ הכין את הבית לקליטת החתול ויש לו בבית את מלוא הציוד הנדרש לשם טיפול בחתול ובין היתר ארגז חול לעשיית צרכים, מלא בחול כנדרש, ארגז נשיאה ייעודי, מיטה, משחקים, מזון מתאים, כלי מים ואוכל וכיוב' .


• כל ניוד של החתול בצורה מאובטחת במנשא סגור ייעודי לחתולים.


• גורים (חוטי חשמל, תריסים, מכונות כביסה/מייבשי כביסה).


• פרחים ועציצים.


• ילדים קטנים.


• בעלי חיים נוספים.


• כלבים - איסור קשירה של כלב - בבית, ברחוב, בחצר, במרפסת (סכנת גניבות, גם במטרה לשמש כפיתיון לקרבות כלבים, נמק ומוות).


• כלוב אקלום - הנחיות והגבלות (מאלף בכתב).


• איסור הליכה עם כלב משוחרר (סכנות: דריסה, פגיעה בחתולים, יילך לאיבוד וכו').


• איסור שוטטות של הכלב, גם לא במושב.


• שמירה ומניעה של תקיפה ורדיפה אחרי בעלי חיים אחרים - באחריות הבעלים של הכלב (זמם, אילוף).


• גינות כלבים.


• דגש על אילוף במידת הצורך (חרדת נטישה, אגרסיביות, צרכים), זהות המאלף (הסכמה, וטו, רשימת שמות).


• העברת בעלות תוך פרק זמן שייקבע, החזקה ברישיון בלבד.

חיסונים מתאימים, כלבת, תולעת הפארק, בהתאם לאזור גאוגרפי אחת לחודשיים או לשלושה.


• על המאמץ להסכים לביקורים בבית המאמץ, לבדיקת מצבו של בעל החיים ובדיקת קיום הוראות ההסכם. אין כמראית עיניים. ניתן להגביל את הביקורים לפרק זמן סביר (שנה-שנתיים). על המוסר לטרוח, להגיע ולבדוק את מצב בעל החיים, בריאותי, נפשי, רווחה. בכל הנוגע לעמותות-כמו שיש אחראי/ת מסירה/צוות מסירה – כך גם אחראי/ת/צוות מעקב.


• המאמץ מתחייב להעביר, משך פרק זמן סביר (שנה –שנתיים) מידע אודות בעה"ח ומצבו, תמונות וסרטונים, פנקס חיסונים. על המוסר לעקוב אחר קבלת המסמכים, ולבחון את מצבו של בעה"ח (רזה, מבוהל וכו').


• חובה על המאמץ להעביר אישורים על ביצוע פעולות רפואיות (חיסונים, עיקור/סירוס) ועל המוסר להקפיד ולוודא כי הפעולות הרפואיות הנדרשות מבוצעות, ושמתקבלות על כך אסמכתאות.


• יש לסכם כי כל הודעה על פי ההסכם תהיה בכתב בלבד למייל או לסמס/ווטסאפ במס' הטל' שנרשם.


• המאמץ לא רשאי למסור או למכור את בעה"ח לאף גורם שלישי שהוא לרבות עמותות. אם יחליט המאמץ מסיבה כלשהי לוותר על בעה"ח עליו להשיבו לידי המוסר בלבד. על המוסר לבצע מעקב אחת לפרק זמן סביר ולבדוק (מרשם כלבים ארצי-בעלות עדכנית, כלבת, שיחה טלפונית) כי בעה"ח לא עבר ידיים, כי הוא בידי המאמץ, מחוסן ומטופל.


• המאמץ מתחייב לא לנטוש את בעה"ח. כנ"ל.


• במקרה אובדן עקב מחלה, תאונה, גניבה, בריחה וכו’ על המאמץ להודיע על כך מיידית למוסר. נייר מידע.


• על המאמץ להודיע על כל שינוי בכתובת או מספר טלפון או דוא"ל (על מנת כי המוסר יוכל להמשיך בביצוע מעקב).


• המוסר לא יהיה אחראי לתשלום קנסות.


• לפגיעה בצד ג'.

• אחריות לטיפולים רפואיים, מה קורה אם מתגלה מחלה: ניתן לקבוע פרק זמן מסוים - תקופת 'מעבר' בה יש אחריות למוסר (שבועיים-חודש) במקרה של התפרצות מחלה או גילוי מצב רפואי.


• על המאמץ חלה חובה לעדכן בפרק זמן זה בכל מחלה, פציעה או בעייה התנהגותית.


• על המוסר חלה חובת גילוי מלאה ושקיפות בקשר למצבו הרפואי וההתנהגותי של בעה"ח, ככל שידוע לו.


• במידה וקיים חשד למצב רפואי או בעיית התנהגות יש לעדכן את המאמץ, יש לעדכן לגבי בדיקות מומלצות (שקיפות, חובת גילוי והתאמת ציפיות תמיד).


• פיצוי מוסכם.


• פיצוי בגין נזקים והוצאות שנגרמו בפועל.


• שיפוי בגין הוצאות משפטיות.


• החרמת בעל החיים.


אכיפה תנאי החוזה

בארה"ב ננקטו הליכים משפטיים כנגד מנחת הטלוויזיה אלן דג'נרס בגין הפרת הסכם אימוץ, לאחר שהאחרונה העבירה כלב שאימצה (איגי) לידי צד ג' (הספר שלה) בניגוד לתנא

י החוזה עם העמותה, זאת כי הכלב לא הסתדר עם החתולים שבחזקתה. העמותה (Mutts and Moms) גילתה


את הדבר לאחר ביצוע שיחת מעקב שגרתית ותפסה את הכלב. אלן התנצלה במהלך שידור התוכנית שלה, הסביר


ה כי לא קראה את האותיות הקטנות והתחננה כי הכלב יושב לידי הספר שלה, לאור העובדה כי בנותיו נקשרו לכלב מאוד. הכלב לא הושב לספר אלא הועבר לבית חם. יוער כי על ידי הקומיקאית אומצו מהעמותה 2 כלבים אשר שניהם הועברו תוך חודש ימים - האחד הושב לעמותה והשני לידי הספר.


מי המוסר?

  • עמותות המפעילות בית מחסה ועמותות שאינן מפעילות בית מחסה

  • בתי אומנה

  • מכלאות עירוניות

  • פעילים

  • בעלים שמסיבות שונות רוצים למסור את חיית המחמד שלהם


על זהות המוסר יש בכדי להשליך על הליך המסירה, כך למשל על מסירה של כלבים וחתולים מעמותות ומכלאות עירוניות חלות חובות נוספים על אלה שחלים על פעילים או בעלים.



ולסיום

לכל בעל חיים מגיע בית חם, אוהב ואחראי. עלינו לדאוג לכך ולעשות כל מאמץ כדי להבטיח לו חיים ברווחה ובכבוד.

כל בעל חיים הוא עולם ומלאו ולכן חשוב לשים לב לצרכיו, התאמת הבית המאמץ בצורה נכונה ומושכלת ושינויים בחוזה אשר יגנו על בעל החיים.



בברכה,

עו"ד ענבל קידר

היועצת המשפטית של עמותת נח