חתולי קהילה

חתולים הם חלק מהותי וחשוב במאזן האקולוגי העירוני. חתול הוא בעל חיים טריטוריאלי ותורם לסביבתו בצידה של בעלי חיים הנחשבים למזיקים לאדם. החתולים במזרח התיכון ובאפריקה מוזכרים בהיסטוריה של תקופת מצרים העתיקה, בה נחשבו לחיה קדושה.

כנגד הטענות שחתול מכחיד מינים אחרים של בעלי חיים, מצאו במחקרים רבים כי 80-90% מבעלי החיים הניצודים על ידי חתולים הם מינים מלווי אדם – בעלי חיים שאוכלוסייתם גדלה משמעותית בעקבות מזון זמין שנמצא בסביבת בני אדם. בראש הרשימה של בעלי חיים אלו מצויים עכברים, ובהמשך ניתן למצוא מינים כמו דרורים. חתולים מסייעים לצמצם את המספרים, לאזן, לפחות במידה מסוימת, את המערכת האקולוגית העירונית. חתולים מואכלים, שבעים יותר, ולכן צדים 50% פחות מחתולי רחוב.

​

מהו המושג "חתולי קהילה"?

המושג  "Community cats" הגיע לישראל מארצות הברית. אנשים שגרים בשכנות אחד עם השני יוצרים קהילה (Community) והחתולים הם חלק בלתי נפרד ממנה. במדינות מתקדמות בעולם יש אלפי מאכילים, וגם רשויות ועמותות העוסקות בעיקורים, בסירוסים ובמתן טיפולים לחתולים. בישראל של היום גם מבצעים את העיקורים והסירוסים כדרך היחידה וההומאנית לצמצום התרבות החתולים, אך התקציבים דלים מאד ובהחלט לא מספיקים כדי למנוע סבל של החתולים, במיוחד בערי פריפריה.

​

מצב חתולי קהילה בישראל

מצב חתולי הקהילה בישראל באזורים ניכרים הוא בכי רע. חתולי הקהילה בארץ סובלים מדימוי שלילי עקב אמונות טפלות היסטוריות ועקב בורות, פעמים רבות הם נחזים כמטרד, מועברים ממקומם בניגוד לדין ללא הסתגלות, עוברים התעללות קשה, סובלים מהזנחה ואף מומתים (הרעלה וכיוב'), או מתים כתוצאה מצמא ומרעב עקב קשיים המוערמים על האכלתם.

קשיים אלה משליכים אף על מאכילי חתולי הקהילה ומי שמטפל בחתולים, כאשר פעמים רבות סובלים אף הם עצמם ישירות מהתנכלות, מאיומים, מאלימות מילולית ופיזית מנקיטה בפעולות משפטיות כנגדם, הוצאת צווי הרחקה, מתן קנסות שלא כדין וכיוב', כאשר פעמים רבות אף פקחים ושוטרים לא מכירים את החוק ואת הפסיקה בנושא. 

​